חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983

חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983 1
1. הגדרות
בחוק זה -
"אסיר" - מי ששוחרר כדין ממאסר;
"המועצה" - מועצת הרשות שנתמנתה לפי סעיף 10;
"המינהלה" - מינהלת הרשות שנתמנתה לפי סעיף 18;
"הרשות" - הרשות לשיקום האסיר המוקמת לפי חוק זה;
"השר" - שר העבודה והרווחה.
2. תחולה
(א) חוק זה יחול לגבי אסיר שפנה לרשות בדרך שנקבעה תוך שנה מיום שחרורו ממאסר, וערב פנייתו היה רשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, והתגורר בישראל, יהודה והשומרון או חבל עזה.
(ב) לענין סעיף קטן (א) יראו מי שהופנה לרשות על ידי גוף שנקבע לענין זה על ידה, כמי שפנה אליה.
(ג) הרשות רשאית להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בהתאם לכללים שייקבעו כאמור בסעיף 4.
3. הקמת הרשות (תיקון: מס' 2- תשע"א)
מוקמת בזה רשות לשיקום האסיר שתפקידיה יהיו:
(1) לגבש מדיניות שיקום לאסירים, ובכלל זה מדיניות שיקום לאוכלוסיות אסירים מיוחדות;
(2) להכין, בתיאום עם שירות בתי הסוהר, תכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם, ולהפעילן לאחר שחרורם בתיאום, במידת הצורך, עם שירות המבחן למבוגרים;
(3) לפעול לקליטת אסירים ולשיקומם בקהילה, לרבות בתחומי התעסוקה, הכשרה מקצועית, הבטחת הכנסה, דיור ושירותי בריאות, וכן לשמש כגורם מקצועי מתאם לגבי עברייני מין שהשתחררו או שעומדים להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז, בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו - 2006;
(4) ליזום הקמתם ופיתוחם של שירותי עזר לשיקום האסיר, לרבות שירותי הכוונה וייעוץ;
(5) לסייע למשפחות האסירים בעת המאסר ואחריו באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים שליד הרשויות המקומיות וגופים אחרים;
(6) לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים אחרים בנושאים הקשורים בשיקום האסיר; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: